פסק-דין בתיק עת"מ 37042-02-11

עתירה נגד הצעתה של המשיבה 2 (להלן: " המשיבה") וזכייתה בהליך של " הזמנה להציע הצעות" למתן שירותים של פינוי אשפה שפירסמה המשיבה 1 (להלן: " העירייה") הפועלת באמצעות ועדה ממונה. העותרת טוענת שהצעת המשיבה לא עמדה בתנאי מוקדם שנדרש מהמציעים להעדר הרשעות.

1.         רקע

(א)        עתירה זו היא הליך חמישי שמנהלים הצדדים בבית משפט זה בקשר עם מכרז שעניינו מתן שירותי פינוי אשפה לעירייה. אסקור בקצרה את ההליכים הקודמים:

(1)               בחודש אפריל 2010 פירסמה העירייה מכרז למתן " שירותי פינוי ומיחזור אשפה, טמוני קרקע, גזם וגרוטאות". עם פרסום המכרז עתרה המשיבה ( עת"מ 25653-04-10) נגד תנאי סף שנכללו בו, בטענה כי המכרז נתפר למידותיה של העותרת, אשר הייתה זו שסיפקה את השירותים לעירייה במועד פרסום המכרז. בין היתר נטען בעתירה כי תצהיר העדר הרשעות מפלה לרעה את יראב בשל הרשעותיה, שכן התצהיר נוסח באופן שיחריג עבירות שהורשעה בהן העותרת, אך לא עבירות דומות שהורשעה בהן יראב. עתירה זו הסתיימה בפסק דין (מיום 13.5.10), שניתן על יסוד הסכמת הצדדים שהמכרז יבוטל, ויפורסם מכרז חדש, או מכרזים חדשים, שבהם תפוצלנה העבודות לשתי הצעות: האחת למתן שירותי פינוי אשפה, והשנייה למתן שירותי מיחזור אשפה.

(2)               ביום 18.7.10 עתרה המשיבה ( עת"מ 25608-07-10) נגד תנאי המכרז החדש למתן שירותי פינוי אשפה, בטענה כי המכרז אינו מקיים את הסכמות הצדדים בדבר שינוי תנאי המכרז הקודם. עתירה זו הסתיימה בפסק דין (מיום 20.7.10), שניתן אף הוא על יסוד הסכמה באשר לתנאי הערבות הבנקאית שהיה על המציע להפקיד, ובאשר למשאיות שנדרש כי יהיו ברשותו של המציע. 

(3)               תנאי המכרז תוקנו על פי ההסכמה ופסק הדין. המציעות היחידות שניגשו למכרז היו העותרת והמשיבה, וביום 6.9.10 החליטה הוועדה הממונה כי הצעתה של המשיבה היא הזוכה. העותרת עתרה נגד החלטת הזכייה ( עת"מ 18087-10-10), בטענה שהמכרז נוהל באופן לא תקין. בפסק דין (מיום 31.10.10) קיבלתי את העתירה והוריתי על ביטול זכייתה של המשיבה. המשיבה ערערה על פסק הדין לבית המשפט העליון וערעורה תלוי ועומד (עע"מ 8844/10).

(4)               לאחר מתן פסק הדין החליטה העירייה שלא לפרסם מכרז נוסף, ולפעול בהליך של קבלת הצעות, על פי תקנה 22(ח) ב תקנות העיריות (מכרזים), התשמ"ח - 1987. ביום 22.12.10 פנה גזבר העירייה במכתב אל נותני שירותים אחדים, שביניהם בעלות הדין, בהזמנה להציע הצעות. במכתב נאמר (סעיף 3) כי " כל האמור במסמכי המכרז שמספרו 11/10 מחייב את המציעים ללא שינוי, למעט המחירים, אשר יעודכנו במפגש המציעים". נגד הליך זה שבה העותרת ועתרה ( עת"מ 2768-01-11), בטענה כי תנאיו מעדיפים באופן ברור את המשיבה. בדיון שקיימתי בעתירה זו ביום 5.1.11 הגיעו הצדדים להסכמות באשר לתוכן החוזה, עדכון מחיר המקסימום והארכת המועד להגשת הצעות עד ליום 12.1.11. כן הוסכם כי העותרת תמשיך לספק לעירייה את שירותי הפינוי, עד למועד תחילת עבודתו של הזוכה בהתמחרות. הסכמות אלו קיבלו תוקף של פסק דין (ביום 5.1.11).

(5)               העותרת והמשיבה היו היחידות שהגישו הצעות על פי ההזמנה להציע הצעות, לאחר שזו תוקנה על פי ההסכמות בעת"מ 2768-01-11. ביום 26.1.11 החליטה הוועדה הממונה כי הצעתה של המשיבה היא הזוכה. החלטה אחרונה זו היא נושא העתירה דנן.

(ב)         במהלך הדיונים בעתירה זו ויתרה העותרת על טענות שטענה, ובדיון שהתקיים ביום 17.4.11 הסכימו בעלות הדין כי השאלה היחידה שנותרה לדיון היא האם המשיבה עומדת בתנאי הסף באשר להעדר הרשעות (פר' עמ' 12 ש' 24). בהוראות המכרז (ס' 2.1.7), החלות גם על ההליך הנוכחי של הזמנת ההצעות, נדרשו המציעים להמציא תצהיר (שנוסחו צורף למסמכי המכרז), אשר לפיו ב- 10 השנים שקדמו למועד עריכת המכרז הם לא הורשעו בפלילים, בין השאר " בעבירות בתחום עיסוקו של המציע ובתחום העבודות והשירותים נשוא מכרז זה".  נוסח התצהיר פירט שורה של עבירות שיוחרגו ("לא יילקחו בחשבון") כעבירות בתחום עיסוקו של המציע, שהן " עבירות על חוקי תכנון ובנייה, עבירות תעבורה, חוק רישוי עסקים והצווים מכוחו, חוק עזר וחוק עזר לדוגמא." העבירות שלא ייחשבו בתחום עיסוקו של המציע הורחבו גם ל- " עבירות מכוח הוראות דין אחרות בהם הורשע המציע ... וזאת ככל שההרשעה בהן הינה ביחד עם העבירות בנושאים ומהסוגים המפורטים לעיל, וזאת ביחס לאותו אירוע ו/או אותה מערכת עובדות ששימשה בסיס להרשעה בעבירות מהסוגים ובגין הדינים האמורים".   

מר אילן בן סימון, נציג המשיבה, חתם על נוסח התצהיר כחלק מהצעת המשיבה במכרז. 

(ג)         המחלוקת בעתירה זו מתמקדת בשאלה אם עבירות שבהן הורשעה המשיבה, לפי החוק למניעת מפגעים ותקנותיו, הן בנסיבות העניין, מסוג העבירות הפוסלות את המציע, או שמא הוחרגו גם הן, כיוון שהמשיבה הורשעה בהן יחד עם עבירות אחרות שהוחרגו במפורש. פרשנותו של תנאי ההחרגה שבתצהיר היא אפוא לב ליבה של המחלוקת.      

(ד)         זה עניין ההרשעות: המשיבה הועמדה לדין בבית משפט השלום בפ"ת (ת"פ 2062/06), עם עיריית יהוד ואחרים יחד, בקשר עם עבירות שנעברו כולן בתחנת מעבר לפינוי פסולת, שהפעילה המשיבה על פי הסכם עם עיריית יהוד ועבורה, במהלך השנים 1998 - 2002, כשהעבירות נעברו בעיקר בשנים 2000 - 2002. ביום 28.11.06 תוקן כתב האישום, המשיבה הודתה בשורה של עבירות והורשעה בגינן. העבירות היחידות שבהן הורשעה המשיבה המשמשות תשתית לטענות העותרת (סעיפים 7 - 9 בכתב האישום המתוקן) הן עבירות לפי תקנות מניעת מפגעים (מניעת זיהום אוויר וריח בלתי סבירים מאתרים לסילוק פסולת), התש"ם - 1990, יחד עם סעיף 14 ב חוק מניעת מפגעים, תשכ"א - 1961. העבירות הללו כללו הבערת פסולת, אי התקנת גדר היקפית ושילוט והזנחת השערים לאתר שנמצאו פרוצים או ללא השגחה. המשיבה הורשעה גם בעבירות נוספות, לפי חוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968, ולפי חוק המים, תשי"ט - 1959. יצויין כי לכל הדעות עבירות אלו הוחרגו כאמור בתצהיר ואין בהן כדי לפסול את הצעת המשיבה.  העבירות לפי חוק רישוי עסקים כללו השלכת פסולת בתחום תחנת המעבר במקומות שלא נועדו לכך, אי פינוי כל הפסולת משטח התחנה ואי שמירה על ניקיון שטח התחנה. העבירה לפי חוק המים הייתה שטיפת רכבי אשפה בתחנה בלי שהייתה מותקנת בה מערכת מסודרת לשטיפתם ולטיפול בתשטיפים, כך שהתשטיפים זיהמו את מי התהום. 

2.         עיקר טענות הצדדים

(א)         העותרת גורסת כי ההרשעות לפי חוק מניעת מפגעים לא הוחרגו בתנאי המכרז שלפיכך לא התקיים תנאי מוקדם להגשת הצעתה של המשיבה ולא כל שכן לזכייתה. העותרת טוענת גם להרשעות נוספות הפוסלות את המשיבה, והמדובר בהרשעות של חברה אחות אמניר תעשיות ושירותי סביבה בע"מ. אציין כבר עתה כי טענה זו לא נטענה בעתירה וגם משנטענה לא ביקשה העותרת לתקן את העתירה.

(ב)         העירייה משיבה כי העבירות שבהן הורשעה המשיבה נבעו מתחזוק ותפעול של תחנת המעבר לפינוי פסולת, פעילות השונה מהפעילות של פינוי אשפה, נושא ההזמנה להציע הצעות. במיוחד יש לעמוד על האבחנה שבין שני סוגי הפעילויות לאחר שהוחלט, בהסכמת בעלות הדין בעתירה הראשונה, על פיצול המכרז המקורי למכרז למתן שירותי פינוי אשפה ולמכרז למיחזור אשפה. עוד טוענת העירייה כי העבירות שעברה המשיבה הן גם עבירות לפי חוק רישוי עסקים, וכזכור המשיבה אף הורשעה באותו כתב אישום בעבירות אחרות לפי החוק האמור. יועציה המשפטיים של העירייה שבחנו את כתב האישום שבגינו הורשעה המשיבה, הגיעו למסקנה כי פירוש נכון של התנאי בדבר העדר הרשעות מאפשר, בנסיבות דלעיל, שלא לפסול את הצעתה של המשיבה.

(ג)          המשיבה טוענת כי העותרת השתהתה בהעלאת טענתה בדבר הרשעות המשיבה, וכי היה עליה לטעון את הדברים בעתירה הקודמת, שבה תקפה את תנאי ההזמנה להציע הצעות. טענת העותרת הנטענת רק לאחר זכייתה של המשיבה בהתמודדות שבין בעלות הדין בהזמנה להציע הצעות, מעידה על חוסר תום לב וניקיון כפיים.

3.         דיון והכרעה

הטענות המקדמיות

(א)         המשיבה צירפה את כתב האישום, שביסוד העתירה הנוכחית, כבר לעתירה הראשונה שהגישה (נספח י"ג לאותה עתירה). באותה עתירה טענה המשיבה גם נגד הנוסח המקורי של התצהיר, וציינה כי אם נוסח זה לא ישונה הרי שעקב הרשעותיה בכתב האישום היא תיפסל מלהשתתף במכרז. ברור אפוא שעניין הרשעותיה של המשיבה ונוסח התצהיר (המקורי וכפי שתוקן) היו ידועים לעותרת מלכתחילה. אכן, בעתירתה נגד זכייתה של המשיבה (עת"מ 18087-10-10), טענה העותרת באשר להרשעותיה של המשיבה. בפסק דיני באותה עתירה, שבו הוריתי על ביטול זכייתה של המשיבה לבקשת העותרת, החלטתי שלא לדון בטענות העותרת בעניין ההרשעות, מאחר שבלאו הכי קיבלתי את עתירתה.